ביטאר נ' קרביץ ישראל בע"מ

פסק דין

זוהי בקשה להתיר הסתלקות מבקשה לאשר תובענה ייצוגית ומהתובענה עצמה.

א. הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה נגד קרביץ ישראל בע"מ (להלן: "קרביץ"), ביום 17.4.12. הבקשה והתובענה נתבססו על הטענה, כי קרביץ הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), וכן את הוראות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"ו – 2010 (להלן: "התקנות"), בכך שהטעתה לקוחותיה (סעיף 2(א)(1)(2) לחוק), בכך שלא יידעה את לקוחותיה בדבר תנאי ביטול העסקה בעת ביצועה. כן סייגה מוצרים להחזרה בניגוד לחוק הגנת הצרכן (סעיף 2(2) כפי שהודפס.

1. הטעתה לקוחותיה בניגוד לסעיף 2(א)(1) ו- (2) לחוק הגנת הצרכן בכך שלא יידעה לקוחותיה בדבר תנאי ביטול העסקה בעת ביצועה.

2. סייגה מוצרים להחזרה בניגוד לחוק הגנת הצרכן סעיף 2(2).

3. הטעיה בחובות גילוי מדיניות החזרת טובין.

4. הפרה את סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, בכך שניצלה פערי הכוחות בינה לבין לקוחותיה. פגעה בקונים באוטונומיה של הרצון, בכך שהעלימה פרטים מהותיים בטרם ההתקשרות.

5. הפרת הקבוע בסעיף 4ג(א) לחוק הגנת הצרכן, בכך שלא הודיע את מדיניותה בדבר החזרת טובין בכל הסניפים בהם ביקר התובע, שלא עקב פגם במוצר.

6. סייגה את הוראות חוק הגנת הצרכן בניגוד לסעיף 36 לחוק.

ב. המשיבה – קרביץ, טרם הגישה תשובתה לבקשה. עם זאת בבקשת ההסתלקות הועלו טענותיה של קרביץ. לאחר שהצדדים הידברו ביניהם ולאחר שקרביץ הציגה בפני המבקש נתונים שונים שיש בהם לטענתה, כדי לשמיט הקרקע מבקשת האישור נתברר למבקש הנתונים הבאים:

1. מאז כניסת התקנות לתוקף איפשרה קרביץ ביטול עסקאות והחזירה כספים לאלפי לקוחות בכל חנויותיה לרבות חנויות זכיין.

2. הכיתוב השגוי שהיה על החשבונית שנמסרה למבקש תוקן עוד לפני הגשת הבקשה, ובפועל אפשרה החזרת או החלפת ראשי דיו ועוד. כך שהכיתוב השגוי על על אף שהיה בו משום הטעיה, לא גרם כל נזק.

3. פרסמה את מדיניות החזרת המוצרים בחנויותיה.

4. הורתה לכל עובדיה לקיים את הוראות החוק והתקנות בדבר ביטול עסקאות. המקרים הבודדים בהן נתקל המבקש בקשיים על ידי עובדי קרביץ ביישום הוראת התקנות, היו כשל נקודתי – עובדים מקומיים שכשלו בהבנה ולא מדיניות של קרביץ.

5. מקרים בודדים אלה שהם כשל נקודתי אין כדי להקים עילת תביעה קבוצתית. לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית לכך שקרביץ פעלה כך כשיטה. כמות המקרים המעטה מלמדת שאין מקום להגשת תובענה ייצוגית.

6. המבקש לא עמד ברף הנדרש להוכיח, כי בקשת האישור מגלה שאלות שבעובדה ובמשפט משותפת לכל חברי הקבוצה, וכן לא הצליח להראות לכאורה קיומה של קבוצה.

ג. לאור הטענות כולן והנתונים שהוצגו בפניו הסכים המבקש להסתלק מבקשת האישור לאחר שהגיעו להסכמות כי קרביץ תפעל להלןן:

1. תרענן את נוהליה בכל הקשור ליישום הוראות החוק והתקנות.

2. הגשת בקשת האישור הסבה תשומת ליבה של קרביץ לכשלים נקודתית שבהתנהלות עובדיה. בכך הביא ניהול התיק עד כה תועלת לקבוצה, ולכן יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכ"ט למייצג.

3. לאחר שעצם הגשת הבקשה הביאה תועלת לציבור ועל אף שהוגשה בקשה להסתלקות, יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו. לכן, ובשים לב לעבודת ההכנה שהשקיעו המבקש ובאי כוחו, וכן בשים לב לחסכון במשאבי המערכת השיפוטית, הסכימה המשיבה כי התובע יקבל גמול בסך כולל של 15,000 ₪, וסך של 95,000 ₪ שכר טרחה לבאי כוחו (כנגד הצגת חשבונית מס).